אלול-חודש הסליחות

הסליחות חלק מההוויה היום-יומית

ראש חודש אלול הוא חודש עוצמתי ומיוחד. ראשי תיבות שלו הם "איש לרעהו ומתנות לאביונים", "ואני לדודי ודודי לי". ורק השבוע התחילו לקרוא בבתי הכנסת את תפילת הסליחות בזמן שעובדי התברואה מתחילים עבודתם. האורות בבתי הכנסיות דולקים והמתפללים משכימים לקום לאמירת סליחות.

מי מאתנו לא יודע לדקלם את ניגוני הסליחות מתחילת תקופת הסליחות בהמשך לראש השנה ועד לשיא השיאים שהוא יום הכיפורים. כולם מבינים את הצורך במחילה על עוונות ובקשת הסליחה. היהדות משתדלת לחבר זאת בחוויה של תפילה בצורת ניגון  שמחברת את כולם בעוצמות גדולות יותר. הרי לא מדובר בקריאה של חזן אלא ניגון ושירה עמוקה עם עוצמה יהודית. זמרים רבים לקחו את ניגוני הסליחות ושילבו אותם באלבומים שלהם לדוגמה יוסי אזולאי, אביהו מדינה, להקת פרחי ירושלים ועוד. אולם אנחנו חייבים להתבונן קצת מעבר לניגון למילים עצמן ולהבין את המשמעות שלהן, וכדי להבהיר את מהות הסליחות והבנתן

דוגמאות לסליחות

אדון הסליחות – שסולח על הכול בתנאי שנקבל על עצמנו לחזור מסורנו; בוחן לבבות – שיודע מה בעמקי לבנו שהרי האדם יראה לעיניים והד' יראה ללבב; גולה עמוקות – יודע את עמקי נפשנו ומהותנו; דובר צדקות – ועם כל זה עושה עמנו צדקות כל רגע ורגע.

בראש חודש אלול מתחילים הספרדים לומר סליחות, האשכנזים מתחילים שבוע לפני ראש השנה בעשרת ימי תשובה, שנקראים גם ימים שבין כסה לעשור, ולא סליחה אחת אלא המון סליחות. יום-יום במשך 40 יום אנשים מדירים שינה מעיניהם ושופכים את לבם בפני בורא העולמים (עולמים מלשון רבים: שברא ומשגיח על  העולם הזה, והעולם הבא). המעיין בפסוקים יגלה שכל פסוק מתאים לא רק לימי הסליחות אלא אף לחיי היום-יום שלנו. ולמעשה לא מעט בקשות ותקוות מתאימות לכל ימות השנה. ומכיוון שימים אלו הם ימים של שעת רצון, הם מסוגלים לישועות.

אלול בהתבוננות אחרת

ראשי התיבות של אלול הם אני לדודי ודודי לי, כאשר כל מילה באמירה מסתיימת באות י'. כפול 4 זה גמ' 40, שמיוחסים ל-40 ימי סליחות שאנו מתפללים עד לשיא השיאים יום הכיפורים. או איש לרעהו ומתנות לאביונים, חסד בין יהודי לחברו ומנגד חסד של הבורא לעם ישראל.

בתחילת הסליחות אנו פותחים במילים: "בן אדם מה לך נרדם קום קרא (אל אלוקיך) בתחנונים". קטע זה נלקח מיונה הנביא, משפט זה אמר לו קברניט האנייה  כשברח מלהתנבא על נינווה (את סיפור יונה אנו קוראים בכל שנה בצהרי יום הכיפורים, ויש הטוענים שמי שזוכה בקריאה זו זוכה לפרנסה טובה). אותו קברניט גוי ראה שקצם קרב ופנה אליו ואמר לו את המשפט המפורסם הנ"ל. תחינה נוספת בסליחות היא: "שבט יהודה בדוחק וצער הישאג אריה ביער .מקווים ישועתך אבות ובנים העניים והאביונים".

הבא לסליחות או בכלל לקראת הימים הנוראים, שהם באמת כאלה היות שהם ימי דין, חייב להגיע מנקודת עני ואביון, כלומר מכיר אני בעוונותיי כעני שאין בידיו מצוות ומבקש אני ממך הד' שתתייחס אליי כאל כזה. כשאדם מכיר בטעותו ומגיע מנקודה נמוכה, אין ספק שירומם אותו הד'. כי דווקא בנקודות חלשות מבחינה נפשית או חלילה בריאותית אנו מגלים כמה אנחנו אנשים פשוטים וחלשים אנו, ודין עני כדין עשיר, הכול בידי ה' או כמו שטובי הרופאים אמרו: "אין מה לעשות, תתפללו חזק!"

כמה פעמים התפללנו וביקשנו שלא ניפול בידי אדם כזה או אחר? אחד הקטעים בסליחות אומר: "נִפְּלָה-נָּא בְיַד-יְהוָה כִּי-רַבִּים רַחֲמָיו וּבְיַד-אָדָם אַל-אֶפּלָה (שמואל ב' כד' יד'); זאת בחר דוד מלך המשיח כשהייתה גזרה על עם ישראל כשביקש מהבורא ליפול בידו ולא ביד  צוררי ישראל. גם אם לעיתים זה כואב על זה אמר דוד מלך המשיח

(תהלים פרק צד יב); אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר- תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ". שופט בשר ודם יכול לטעות, להתנקם ולעוות את הדין. הבורא לעולם לא. ומכיוון שרחמיו על כל מעשיו ויש לו אהבה מיוחדת לעמו, "בני בכורי ישראל", אנו מבקשים ממנו שניפול בידיו.

בשעת פתיחת ההיכל אנו אומרים ומבקשים: "לעולם הד' דבריך ניצב בשמים". על זה אומר הבעל שם טוב שאנו מבקשים שהגזרות הרעות יישארו בשמים ולא ירדו ויקבלו תוקף, ורק בחודש האחרון ראינו עד כמה מידת הדין נתנה אותותיה וגבתה מחיר דמים כבד בכבשי הארץ בתאונות איומות. מכאן שכל הסליחות משקפות את תחושותינו והבנתנו שיש עוד מה לתקן, ולשמחתנו זכינו להשתייך לעם מיוחד עם מלך כל חי.

משמעותה של סליחה

אנו בתור הורים יודעים עד כמה חשוב לנו שהילד מבין שטעה ומגיע ומבקש סליחה, ולא בשל גאווה כזו או אחרת, אלא מתוך הכרת הידיעה שכל מאוויינו כהורים לגדלם ולהוליכם בדרך הנכונה. אבינו האב הרחמן בחר בנו כעם נבחר, ולכן מצפה מאתנו ובצדק שנלך בדרך נכונה ונגשים את ייעודנו. להבדיל מאומות העולם, ראש השנה ביהדות הוא יום של חשבון נפש ולא של הוללות. יום שבו נקבע עתיד העולם במיקרו ובמקרו, היום הרת עולם (ועל זה בפעם אחרת).

מקווה שהארתי אתכם ברובד היותר פנימי של הניגונים היהודיים שאנו כל כך אוהבים, במיוחד בימים מיוחדים שכאלו שמקרבים אותנו לראש השנה, יום הכיפורים ושאר מועדי ישראל.

שלכם,

נחום תמיר – נומרולוג