מי פוחד שמקללים אותו
בפרשת בלק מסופר שבלק בן צפור לא מבין מהיכן הכוח לעם ישראל, עם של עבדים ,לנצח את מעצמות העל סיחון ועוג? הוא חשש שיהיה הבא בתור.
לכן שאל במדין שם שהה משה. והתשובה הייתה : יש להם מנהיג שכוחו בפיו. ד"א עם ישראל נקראים "תולעת יעקב." למה תולעת ? מה כוחה של התולעת בפיה, כך גם עם ישראל כוחו בפיו.
לכן הוא פונה לבלעם. ומוכן לשלם כל הון שבעולם, ובפרט שיקלל את ישראל. שהרי הם בלתי מנוצחים בדרך הטבע. ובלעם ידוע בכוח פיו. פה מול פה.
בלעם מנסה, ואף מתחכם עם בורא העולם לאחר שהבורא נגלה אליו ואומר לו שלא יוכל לקלל. אומר בלעם טוב, לפחות לברך. ענה לא בורא עולם: לא צריך אותך. לא מעוקצך ולא מדובשך. בלעם מורד. ומנסה לקלל . והנה במקום קללות. יוצאות לו ברכות.
הקללה לפי חז"ל
ישנם שנוהגים לקלל לעיתים . ואף אומרים ש"מצווה" לקלל את פלוני. אין מצווה כזו. ישנו מושג נוסף שמשתמשים בו והוא: ד' ישלם לו. יש אלוקים בשמים, וכו'. חז"ל אומרים שמי שמוסר דין על חברו, פותחים תחילה את התיק שלו. מבלעם נוכל ללמוד שלעיתים גם אם בא לי לקלל מישהו כדאי שנדע שהתוצאה תהיה אחרת. רצה לקלל? יצאו ברכות?
ישראל כעם אמוני (מלשון אמונה) יודעים שישנה השגחה על כל פרט , ועד גרגיר אבק שבלתי נראה בעין בלתי מזויינת. משמע שאם מישהו הציק או אמר משהו, פגע חלילה,
יד ההשגחה בדבר. מכאן שהאמונה היא מכחול החיים. ככל שאאמין בהשגחת הבורא, כך יהיו יותר חיי קלים יותר. וההיפך.
הזוהר אמרנו פעם אומר שהקללה היא כצפור דרור שחוזרת לקן שלה. אז מה נעשה אם מישהו בכל זאת קילל אותי? או גורם לי לרצות לקללו?
התשובה? לברך אותו. ולשאלה למה? התשובה היא: החיים רפלקטור. אם ברכתי משמע שצריכה לחזור אלי ברכה באותן עוצמות.
קשה? כן. יש עבודה . אבל משתלם
שלכם,
אריה שלום
